מעגלי עוצמה

היה לי שבוע קשה, מהשבועות האלו, שנראה כאילו אין דרך אחרת לתאר אותם מלבד כשלון

התחושה הייתה שכלום לא מצליח, דברים שחיכיתי להם הרבה זמן, שהשקעתי והתכווננתי אליהם, נכשלו בגדול

או לא הצליחו בכלל.

או לא הצליחו.

או לא הצליחו כמו שחשבתי.

כנראה שתלוי איך ומי מסתכל על זה...

ומתוך המקום הנמוך של תחושת התבוסה הגדולה,

הייתי צריכה להעביר בסופש שתי סדנאות על... נו מה..על עוצמה.

על אותן התחושות הנלוות להצלחה,

על מעגלים בחיים שלנו בהם אנחנו חווים הצלחה, עוצמה, חוזק פנימי, תחושת מסוגלות.

ויותר מעל המעגלים עצמם, הייתי צריכה לדבר על הבחירה,

על הצורך לבחור בכל זמן מכל מקום, בעוצמה.

בחוזק, בכל אותם רגעי הצלחה, במקום באותו רגע אחד של כשלון.

מיותר לציין שהשיעור היה מאלף.

תודה למי שבא לחוות איתי את העוצמה הזו,

בסדנא הזו בפרט, וביום יום בתרגול בכלל...

אז בכמה מילים על מה שהיה לנו שם:

הנקודה שבה אנו חווים את עצמנו ככשלון בדרך כלל נובעת פשוט מהתבוננות לקוייה.

מבחירה של זווית מאד ספציפית של ראיה.

מבחירה לא מדוייקת של מה נכון ומה העיקר.

אין אף אחד מאיתנו שאינו מוצלח בכלום.

בכל אחד ואחת מאיתנו יש נקודות חוזק. עם כל הכח והעוצמה שנלווית לזה.

ויש גם חולשות. לכולנו.

הבעיה מתחילה בהתמקדות שלנו,

בנטייה שלנו לבחור לראות את החוסר, החולשה, את ה״לא הצלחתי״.

לעיתים אנחנו נשאבים אל תוך מעגל מסויים של חוסר הצלחה,

בהתמודדות מול אדם מסויים, עבודה, מערכת יחסים.

הבנה לא מדוייקת של הסיפור, של תגובה שנשלפת ללא שליטה,

של סיטואציות שהיינו רוצים להגיב בהם אחרת...

כשיום יום אתה מנסה ולא מצליח, משהו בך נחלש כל לילה מחדש.

הטעות היא במיקוד.

הטעות היא בבחירה. אין טעם להתעקש על מקום שבו נקודת החוזק עדיין לא קיימת,

צריך למצוא את הדרך לשם, לבוא מסביב, למצוא את נקודת החוזקה.

ונקודת החוזקה שלנו, דרכה ננצח.

ודרכה, אגב, ננצח כבר את הכל.

העוצמה הזו היא בתוכנו, פשוט צריך לדעת לאן להביט.

כשנבוא ממנה נבוא גדולים יותר מוכנים יותר מסוגלים יותר, להכל.

בין אם נפתח את מרכז העוצמה שלנו בלימודים, באינטרקציה שלנו עם אנשים,

בעבודה-אפילו בתחום אחד קטן וספציפי,

ביכולות שלנו לתפקד כאני, כאמא, כבת זוג, כילדה, כחברה.

נזכיר לעצמנו שמתוך מעגל אחד של עוצמה יופיעו עוד ועוד כאלו.

כשנמצא מקום אחד שנחווה בו את אותן תחושות של הצלחה - זה ישליך על כל המסביב.

לאורך החיים, יום יום, אני מובסת ומנצחת, צודקת וטועה, נופלת וקמה, נכשלת ומצליחה...

הבעיה מתחילה כשאני לא מזהה במה.

בתרגול היוגה בדיוק לנקודה הזו אנחנו הולכים.

להתבוננות.ליכולת הזיהוי המיקוד. ואז ליכולת הבחירה.

ככל שנהיה מיומנים יותר בהתבוננות, נצליח להישאר ערים יותר צלולים יותר.

מונעים פחות מכל אותם דפוסים והתניות.

נתחיל לראות בהיר. ברור. צלול.

נראה את הדברים כפי שהם,

ושם מתוך הראיה הבהירה הזו, יהיה לנו ברור הרבה יותר לאן ללכת.

לאיזה מקום בתוכנו להתחבר ולהיצמד.

פתאום העוצמה שלנו תופיע,

במלוא הדרה,

עם כל יופייה,

עם האמת והשקט שבה,

ובעיקר, יותר מהכל,

עם הידיעה שהיא חלק מאיתנו,

תמיד.


Featured Posts
Recent Posts
Follow Us
  • Facebook Classic
  • Twitter Classic
  • Google Classic